רש"י על ויקרא י״ג:מ״ח

« רש"י על ויקרא י״ג:מ״ו רש"י על ויקרא י״ג:מ״ט »

48 שפתי חכמים פתח ↗

או של צמר. ולמ"ד כלמ"ד למי אתה, שפירש של מי אתה:

48 משכיל לדוד פתח ↗

או בעור זה עור שלא נעשה וכו׳. משמע דר״ל שאף העור שלא נעשה בו שום מלאכה שלא נעבד כלל אפ״ה מטמא בנגעים ואיברא דהכי משמע פשטיה דקרא דכתיב או בעור או בכל מלאכת עור. אך ק״ט שזה נגד הדין השנוי בת״כ והכי תניא התם או בעור יכול אף עור המצה שאינו מעובד כלל ועור החופה פירוש הרק״א דמליח וקמיח אבל לא עפיץ שלא נעשה בו מלאכה תלמוד לומר מלאכת עור יצאו עור המצה ועור החופה שלא נעשה בהם מלאכה כלומר שלא נעשה בהם כל מלאכת תקונן בשלימות ולא סוף דבר שלא נגמר עיבודן אלא אפילו נגמר העיבוד כל שעדיין מחוסרין קציצה לעשותן כלי ממעטינן התם בת״כ דלא מטמו בנגעים מדכתיב בתר הכי כלי עור. וז״ל הרמב״ם ז״ל בפי״ג העור שאינו מעובד אינו מטמא בנגעים וכן העור שהוא גולם קודם שעשה ממנו כלי אינו מיטמא בנגעים שנאמר כלי העור ע״כ א״כ מהו זה שכתב רש״י ז״ל זה עור שלא נעשה בו מלאכה. והייתי רוצה לפרש דבריו ז״ל דה״ק או בעור זה עור וכו׳ כלומר אי לא הוה כתיב אלא או בעור הייתי מפ׳ זה עור שלא נעשה בו מלאכה אתא קרא ואמר או בכל מלאכת עור לומר דמיירי דוקא בעור שנעשה בו מלאכה ואתיא כברייתא דת״כ אמנם פשט לשונו אינו סובל פירוש זה. ובדוחק אפ׳ לפרש דעור שלא נעשה בו מלאכה דקאמר לאו למימרא שלא נעשה בו שום מלאכה אפילו דעיבוד אלא כוונתו לומר כגון עור שלם שהועבר והתקינו לשטיח לישב עליו או לכר וכסת וכדומה שאינו מחוסר שום תיקון אחר של קציצה אלא חשוב כלי הואיל והתקינו וחישב עליו לדבר אחר. ואו בכל מלאכת עור היינו שנעשה בו מלאכה כגון שקצצוהו ועשו ממנו חמת ותורמל או שאר כלים. ומכל מקום איך שיהיה תמהני מהרא״ם ז״ל שלא העיר בזה כלל:

49 ספרא פתח ↗

ב והיה הנגע ירוק – יכול כל מראה ירוק? ת"ל "ירקרק" – ירוק שבירוקים. אדום – יכול כל מראה אדום? ת"ל "אדמדמם" – אדום שבאדומים. "ירקרק או אדמדם" – מלמד שאין מטמאים בפתוך. יכול שאין מטמאין בפתוך כך לא יצטרפו זה לזה? ת"ל "והיה".

48 לפשתים ולצמר. שֶׁל פִּשְׁתִּים אוֹ שֶׁל צֶמֶר:

49 או בעור. זֶה עוֹר שֶׁלֹא נַעֲשָׂה בוֹ מְלָאכָה:

50 או בכל מלאכת עור. זֶה עוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה בוֹ מְלָאכָה:

« רש"י על ויקרא י״ג:מ״ו רש"י על ויקרא י״ג:מ״ט »